ריבוי של תאונות פגע וברח 

בתקופה האחרונה אנו ערים לריבוי תאונות פגע וברח ומאידך ענישה מאוד קלה מצידו של בית המשפט. החוק מחמיר מאוד עם ה-"פוגע ובורח" מהסיבה שוזהו שפל שאין כדוגמתו, לפגוע ולא ליתן עזרה לנפגע בדרך אך לצערנו בית המשפט לעיתים קרובות מדיי נותן עונשים קלים מאוד לנהג "הפוגע ובורח".

רק אתמול נחתמה עסקת טיעון בפרשת "אמיר בלחסן", בו נגזרו על בני הזוג שפגעו באמיר, הפקירו אותו וברחו רק שלוש שנות מאסר בלבד. עונש שבוודאי הינו קל בכל קנה מידה ובייחוד לסוג העבירה וחומרת העונש הקבועה בחוק.

הדבר המינימלי שפוגע יכול לעשות לאחר שפגע באדם כלשהו בדרך, הינו לסייע וליתן לו את העזרה הדרושה או לכל הפחות להזעיק עזרה. אין זו מידת מלאכים אלא מידת בני אדם: כל אדם שנוהג בדרך חייב לדעת כי בעת פגיעה עליו לעצור ולסייע ככל שניתן.

סעיף 64א' לפקודת התעבורה (נוסח חדש) קובע עונש של עד תשע שנות מאסר במקרה של הפקרה לאחר פגיעה = "פגע וברח", הסעיף קובע עונש של עד שבע שנות מאסר במקרה בו אפילו היה רק עשוי להיפגע אדם, אפילו אם לא נפגע כזה:

"נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שבנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי, דינו – מאסר תשע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן."

בימים האחרונים עלה לכותרות מקרה "טל מור" שפגע עם רכבו ודרס את בנו של כבוד השופט חשין, שניאור חשין ז"ל בעת שרכב על אופניו והתכונן לתחרות "איש הברזל". טל מור לא עצר לסייע לשניאור חשין ז"ל כשהוא מתבוסס בדמו, אלא אף הגדיל לעשות נמלט עם רכבו והלך לישון בביתו כאילו דבר לא אירע!! כולנו צריכים לקחת אחריות ולא ליתן לאירועים מסוג זה להישנות.

אינני בא להיכנס לרחשי ליבו של הפוגע ומעדיף לחשוב כי לא היה עושה זאת אילולי אדי האלכוהול והסמים שהמשטרה חושדת שצרך. מקרה זה קיבל הד תקשורתי רחב והעלה לכותרות נושא כאוב הקיים בקרבנו.

כואב הלב לקורא דברים שכתב אביו, כבוד השופט מישאל חשין  מספר שנים קודם לכן ברע"פ 3626/01 ויצמן ואח' נגד מדינת ישראל, אשר לצערנו כאילו נכתבו ממש על מקרה זה.

 "עבירת ההפקרה אחרי פגיעה עבירה קשה היא; לא עוד אלא שעבירה היא הפוקדת עצמה עם העבירות שיש בהן כיעור. הנה זה שרוע על הכביש, מתבוסס בדמו, אדם שזה עתה נפגע בתאונה שהנהג היה מעורב בה - אדם שאפשר ניתן לעזור לו, אפשר ניתן להצילו - ותחת אשר יעצור ויושיט עזרה לפגוע, לוחץ הנהג על דוושת ההאצה ובורח מן הזירה למלט נפשו מחיוב בעונשין. חומרה וכיעור אלה שבמעשה הנהג הביאו לבריאתה של העבירה ולקביעת עונש חמור בצדה: תשע שנות מאסר."

 ובהמשך פסק הדין כותב כבוד השופט חשין ומבטא את חומרתה של עבירת "הפקרה אחרי פגיעה - פגע וברח", ומציין שמעשה זה הינו פוגע בשורשי הסולידריות החברתית והאישית וכי מעשה  זה הינו אנטי חברתי ואנטי מוסרי:

"העבירה של הפקרה אחרי פגיעה  –כבר אמרנו זאת – עבירה קשה ומכוערת היא. כולנו ידענו מה נזק יכול שייגרם לאדם בתאונת מכוניות – נזכיר כי השוטר מורי נפגע והשיב נשמתו לבוראו – והנה מוצאים אנו את הנוהג ברכב שהיה מעורב בתאונה נס על נפשו ומותיר את הנפגע מאחוריו מתפתל בייסוריו ואין מושיע. מעשהו זה של הנוהג הבורח פוגע בשורשי הסולידריות החברתית והאישית המינימלית לקיומה של חברה תקינה; בריחתו של הנהג מן המקום היא מעשה אנטי-חברתי ואנטי-מוסרי מובהק, וראוי הוא כי ייענש בכל חומר הדין."

אין לנו אלא לקוות כי תופעה חולנית זו תעבור מן העולם ומאידך הענישה במקרים של תאונות "פגע וברח" תוחמר מאחר וכפי שביטא זאת לפני למעלה מ-40 שנה כבוד השופט חיים כהן "צדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות".